בסך הכל בחור נחמד, היה מחזיק לך את היד כשהרגשת לבד,
כשהיית חולה היה מודד לך את החום, ובשבילך הוא עובד כמו חמור
כל היום,
חולם על לעשות מיליונים, אבל קם כל בוקר ב 6, ואת עדיין ישנה
כשאת החולצה שגיהצת לו לובש. וכשהוא חוזר הביתה לא אומר כמעט
מילה,
הולך לישון עד מחר כדי להתחיל מהתחלה.

עשית לך ילד, שלא תהיי לבד, כשאת מניקה הוא מביט בך מהצד,
הוא אוהב אותך מאוד ואת הילד גם, אבל כשאת מסתכלת בעיניו הוא
בעצם לא שם,
הוא עובד יותר שעות, ואתם רואים אותו פחות ופחות,
יוצא עוד לפני השמש, וחוזר כשהסימטאות חשוכות.

עשיתם עוד בת, ולבן יש אחות, וממנו למדת שלא לצפות,
היה פעם בשבילך, אבל עכשיו זה לא הולך, עם הזמן מסתבך הקשר
בליבך,
לאביר על הסוס יש עכשיו שיער לבן, על פניו רואים את סימני
הזמן,
הקמטים עמוקים כמו חריצים בכביש, קצת מעל 30 וקצת לפני ישיש.


ועכשיו את מרגישה קצת כועסת ואפילו מרירה, את עדין נשארת כי
אין לך ברירה,
"ככה החיים", את מנסה את עצמך לשכנע, אבל כשהוא לא מסתכל בך זה
פשוט פוגע,
טוב שיש לך ילדים, שלא יתנו לך לברוח, טוב שיש לך ילדים, זה לא
נותן לך לשכוח,
היית יוצאת לחופש, אבל אין לך את הכוח, סותמת חזק כי מפחדת
לצרוח.

ויום אחד מפטרים אותו, והוא מרגיש נורא, יושב בפינה כמו בובה
שבורה,
ואת אוזרת את האומץ ובאה לחבק, והוא בוכה מבול ולא מתאפק,
את נרטבת מהדמעות ובוכה גם, ובתוך איש זקן איש צעיר קם.
ואתם מדברים כמו שלא דיברתם מעולם, ראשו מונח על ליבך ועושה לך
חם,
הדמעות ממיסות והקשר נפרם, וקשר חדש הולך ונרקם.

חודש עבר והוא מצא עבודה חדשה, לא הכי חשובה אך גם לא מבישה,
ועכשיו הוא בא הביתה מוקדם, וכשאת מסתכלת בעיניו את רואה שהוא
שם,
וגם את התחלת לעבוד בבקרים, מגדלת בגן ילדים אחרים,
מרגישה יותר טוב עם עצמך ואיתו, ולו הוקל לא להאבק לבדו.

לא חשבת זה בשבילך לא לימודים ולא קריירה, אבל מלהיות כל היום
בבית אפשר להשתגע.
עכשיו הכל השתנה לטובה, לבנה אחרי לבנה נבנתה אהבה,
המשפחה מתגבשת שכבה אחרי שכבה, והילדים מלאים בהוריהם גאווה,
בערבים את עכשיו גם חוטאת בכתיבה, כתיבה קצת מרושלת על כוחה של
תקוה.

מי שמסתכל מהצד יחשוב שתמיד הייתם מאושרים, מי ידע שפעם הייתם
אחרים,
נשים אחרות מסתכלות בכם בקנאה, וגברים אחרים מסתכלים בפליאה,
ואת יודעת שזו כוחה של שותפות, אף אחד לא מנהל, ואף אחד לא
נחות,
עושים את זה יחד, משאירים זמן ומקום לשמוח, וכשקשה תומכים
ונותנים אחד לשנייה כוח.

כי לא באמת חשוב על כמה יושבים, עדיף להיות אוהבים וקרובים,
הכי טוב להיות שניים שהם אחד, כי האחד הזה לעולם לא לבד.