הסדק שבקיר בינינו הולך וגדל
העיניים אדומות, זה אותי מבלבל
חי באשליה שהקיר יפול ואני יראה אותך
מחכה שהסדק יגדל ואוכל להיות איתך
הסדק גדל, עכשיו יש כבר חור
אנחנו מדברים ואפשר לראות אור
אפילו צללים יש, אני מתאהב בקולך
והחור המצויין הזה גדל והולך
יש מן חלון קטן ואני רואה את פנייך
את מתקרבת אני גם כן ומנשק את שפתייך
רוצה להסחף עם כל הגוף ולחבק אותך
החור גדל ואיתו הציפייה, הציפייה להיות שלך
הקיר נפל ונפגשנו סופסוף
הלב הנפעם דופק כמו תוף
מתחבקים ונוגעים בתמימות נעורים
התקרה נפלה ונגמרו החיים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.