אז זהו, זה מצחיק אותי.
אתה שומע? זה מצחיק אותי.
תסתכל עליי, אני כולי מזיופת.
אני מסתכלת על עצמי, כולי מזויפת-  וצוחקת.
אני צוחקת על עצמי, ועל מה שנהיה ממני, מאז שאתה כבר לא איתי.
אני שומעת את אביב גפן, היית מאמין?
אני כל כך מזויפת.
לאן נעלמתי?
ולאן אתה?
תסתכל על מה שאני לובשת, נכון זה מצחיק?
הביגוד השחור פחם על הצבע עור הבהיר שלי כל כך לא מתאים,
והשרשרת שגנבתי מאחי הגדול, נכון שזה מעלה בך גיחוך? נכון?
תסתכל עליי, אני כל כך מזויפת.
אתה חושב שזאת אני? או לא אני?
כבר לא אכפת לי.
ולך אכפת?
תסתכל עלינו, ומה נהיה מאיתנו. אתה מסתכל כל הזמן, נכון?
איך אהבתי להיות קטנה, ועכשיו אני רק רוצה להיות גדולה,
ותסתכל על איך שאני הולכת, אתה לא חושב שזה מצחיק?
אני הולכת בשביל ליפול.
אתה רואה מה אני אוכלת? תסתכל. אתה רואה?
רק טבעוני, היית מאמין עליי? נכון זה מצחיק?
הפסקתי עם האלכוהול, הפסקתי עם משקאות עם סוכר.
בשבילי? רק מים, תודה.
אני כל כך מזויפת. עד כדי כך מזויפת, שלפעמים כשאני רואה אנשים
מדליקים סיגריה ברחוב אני ניגשת אליהם ומספרת להם עד כמה זה
מסוכן.
ואתה יודע מה הם עושים? הם צוחקים לי בפנים, בדיוק כמו שאני
עושה כל לילה מול המראה.
אני כבר לא נפגשת עם אנשים, אבל אתה בטח יודע את זה, כי אתה
מסתכל כל הזמן.
אתה יודע מה אני אומרת לאנשים שפעם היו קרובים לי?
אני אומרת שאני לא רוצה להיות בקשר עם אף אחד, אני אומרת להם
ללכת להזדיין, אני אומרת להם שלא אכפת לי.
אני כל כך מזויפת, וכל כך אכפתית.
אתה יודע שהכל זה בגללך, נכון?
אני מתגעגעת, ורוצה רק אותך.

לפעמים אני מוצאת את עצמי יושבת עם המבורגר ענק, מהסוג שרק אני
ואתה יכולים לסיים, עם בירה טורבו, הבירה שתמיד אמרת שהיא
הבירה הכי טובה, שומעת קווין ברקע, כי זו הלהקה היחידה שמזכירה
לי אותך, לובשת כחול, ולפעמים גם כתום, מעשנת מרלבורו אדום,
הסיגריה שלך ושמחה שאני עוד קטנה.
אלו הזמנים שאני מרגישה עצמי,
אבל איך יכול להיות אני ובלי אתה?
אני מעדיפה להיות מזויפת מלהתמודד עם העובדה שכבר אין אותך.

איך עזבת בלי לומר שלום?
איך עזבת בכלל, ילדון?

אתה יודע מה הכי מצחיק?
שאני מכירה אותך כל כך טוב,
ויודעת שאתה צוחק כשאתה מסתכל על הזיוף שלי,
ואתה יודע מה הכי מצחיק?
שאתה מכיר אותי כל כך טוב,
ויודע שאני מזויפת רק בשביל לגרום לך לצחוק,
כי כשאתה צוחק, העולם מחייך. וגם אני, גם אני מחייכת.