נעם ת. שרת / לבכות קצת |
יתכן ובמקום עוד אצא לעבוד,
אלך לי כעד אחרי הפרות,
אהיה פרה בעצמי או בעצם טלה
מובל בכלוב העופות הקטן למידתי
אל עבר השקיעה היפה בכביש הלא מוכר,
מי יודע, כעת, שבית-השוחט מתקרב.
טלה זועק סופו להיטרף, להשחט, להתקרב
אל בוראו אדון הפרות
אשר יצר כל עשב בעולם
ונתן חרא לכולם - שווה בשווה
ללא הבדל צבע או כתם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|