[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באמצע הלילה, בעשר בבוקר, אסף מתעורר ומנסה להשיל את עצמו
מערמת הסדינים הלבנים שעוטפת אותו. הוא מעיף מבט חטוף על
הבחורה ששוכבת במיטה שלו, הוא לא זוכר את שמה, ולא מנסה
להיזכר. זה מוזר שהיום החיים שלו עומדים להשתנות והוא אפילו לא
יודע. הוא רק מעיף מבט חטוף על המראה, שמחזירה לו חיוך, ויוצא
לשבת עם אורי וניב בפילטר.

בשולחן עגול, יושבים אורי וניב, ומדברים על הא ודא. אסף מצטרף
אליהם ומטייל בעיניו בין יושבי בית הקפה. המבטים המקנאים של
הבחורים והמעריצים של הבחורות, נעלמים מעיניו. הוא בוהה רק
בבחורה שמנה ומכוערת, שעיניה חודרות אותו. היה לה מבט עצוב,
מפסידני, כאילו היא יודעת שלעולם לא תשיג אותו. אסף מתרומם
מהכיסא, מתעלם מהמבטים המשתהים של אורי וניב, ניגש אליה
ומתיישב לידה. הוא יכול להרגיש איך היא מתרגשת, יכול לראות איך
היא מזיעה, ולא יכול לאכזב אותה. מבלי להחליף מילה מיותרת, הוא
מבקש מהבחורה המכוערת את מספר הטלפון שלה. בכתב יד רועד, על
מפית מקומטת, היא רושמת אותו, ואסף חוזר לבירה ולסיגריה שלו.

באמצע הלילה, מוקדם בבוקר, אסף מתעורר. הפעם אין גופה ערומה של
בחורה לידו, אבל המראה מחזירה לו חיוך, שמזכיר לו שהייתה יכולה
להיות שם אחת, אם רק רצה. יחד עם הסיגריה הראשונה של היום,
יוצאת מכיסו גם מפית מקומטת, עם מספר טלפון, רשום בכתב יד
מפוחד. הוא נזכר במבט שהיה למכוערת אתמול, ואיך הוא השתנה
כשהתיישב לידה, נזכר והתקשר. הוא יכל לשמוע את ההתרגשות שלה
כשענתה לו, יכל להרגיש איך אושר מציף אותה כשהזמין אותה לצאת,
ואיך האושר שלה מציף גם אותו, גם כשהם מתנשקים, גם כשהם
שוכבים, ועד שהם מתחתנים.

באמצע הלילה, מוקדם בבוקר, אסף התעורר, והביט בגופה השמן
והערום של אשתו. הטיסה שלו במחלקת עסקים, ולמטרת עסקים יוצאת
בעוד כמה שעות, והוא מדמיין איך יראה חודש בחייה של אשתו כשהוא
לא בסביבה. לפני שעזב, נתן לה נשיקה קטנה על הלחי, נשיקה של
רחמים, ועם מזוודה ומועקה, פתח את הדלת, ויצא . זה מוזר
שהנשיקה הזאת תשנה את החיים שלו, והוא אפילו לא יודע. הוא לא
יודע שלילדה השמנה והמכוערת, שקוראים לה מיכל, אגב, נמאס
מהמבטים המופתעים ברחוב, ונמאס לה לקבל נשיקות של רחמים מבעלה.
היא רק לא יודעת אם נמאס לה ממנו. וכך, שוכבת עם עיינים
עצומות, רגע לפני שהיא הולכת לישון, היא מחליטה שמחר היא תשנה
את חייה.

מוקדם בבוקר, היא מתעוררת, ומסרבת להחזיר מבט למראה. הדבר
היחיד שעומד לנגד עיינייה הוא הרצון שלה לא להיות יותר מכוערת.
ובמשך חודש, היא מתעמלת ולא אוכלת, מטפחת ואוהבת את עצמה, עד
כדאי כך, שהמראה, גם היא, לומדת לאהוב אותה. ממש לפני שבעלה
חוזר, ברגע אחד של שקט,  למיכל יש אושר משלה, ווברור לה שזאת
התחושה היחידה שהיא רוצה לחוש כל חייה. ואין שום סיבה שלא.
וכשאסף חוזר הבייתה היא פותחת לו את הדלת, ורואה את המבט הנרגש
שלו בעיינים, ואיך מציף אותו, לראשונה מאז שפגשה אותו, האושר
שלו. בפעם האחרונה בחייה, מיכל נותנת לרגשות של בעלה לעטוף גם
אותה, ובתשוקה של בתוליות, הם נסחפים יחדיו למיטה.

לא משנה באיזה שעה, אסף מתעורר, ומשיל את עצמו מערמת הסדינים
הלבנים שעטפה אותו. הוא מחפש את אשתו ואין לה זכר. כשהוא מסתכל
על המראה, הוא רואה משפט אחד, כתוב בכתב יד מוכר
"אני לא צריכה אותך יותר, ועכשיו גם אתה לא צריך אותי, אושר
אמיתי" ומאותו יום, אסף חופשי.











loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חריצים שקטים
מתים בלילות
קרים

-החריץ המזמר


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/12/04 16:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי בראון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה