הלכו
רחוק,
ברחו
מחוק.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

נדדו
בזמן,
בצל
אימן.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

פרצו
גבולות,
גבעות
תלולות.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

נפשו
בקץ,
חטבו
בעץ.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

עיניו של המדבר
מכות בגופן הצחור
וביום שעבר,
מחפשות את האור.

אבות
שלושה,
בגוף
אישה.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

נפשו
בכפור,
גופו
אפור.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

קולו
נשמע,
חלום
נפשע.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

דבריו
צרה,
זכוכית
שבורה.
הוא לא כאן,
הוא כבר מת.

עיניו של המדבר
מכות בגופן הצחור
וביום שעבר,
מחפשות את האור.


"אלוהי הבחילה,
שוכן המחילה,
נקום את נקמתינו,
הסכת אל התפילה.
הכה בה עוד היום,
אם השקט והדום.
הקריבה נפשותינו,
הכה בה כבר היום."