הסתכלתי על התיקרה וחשבתי מה יקרה אם תהיה עכשיו רעידת אדמה
וניתקע בכיס אוויר. ככה כמו שירן פרנקו שם בטורקיה. הוא נחר
לידי ולא היה סיכוי שארדם. כבר שלוש שעות אני מנסה והנחירות
שלו לא ממש עוזרות.
פחד אלוהים. את שוכבת לתומך במיטה ופתאום הכל מתמוטט עלייך.
שמחה קטנה. יש לי על מה לחשוב באין שינה השוממה הזו.
אז מה עדיף שאני אמות והוא יישאר בחיים או להיפך. מעניין מה
הוא חושב. ואם נישאר בחיים על מה נדבר כל הזמן הזה עד שיצילו
אותנו, אם בכלל. קירבתי אליי את הטלפון (שלפחות ידעו שאנחנו
בחיים).
ניערתי אותו קצת שיפסיק לנחור. היו עשרים ושש שניות שקט.
ספרתי. ואז הוא המשיך, חזק יותר.
המחשבה על התיקרה הנופלת הייתה קצרה ממה שקיויתי. חיבקתי אותו
כדי שאם היא תתמוטט עכשיו אז נהיה בטוח יחד בכיס אוויר הזה.
התחיל להיות חם אז זזתי והחלטתי לישון וזהו.
בבוקר הוא תפס לי את השד והתחיל להתחכך בי. איזו מין המצאה
מיותרת הזיקפת בוקר הזו. שאלתי אותו מה הוא היה עושה בכיס
אוויר. מזיין אותך, הוא ענה לי, ותקע את הלשון המסריחה משינה
שלו לתוך האוזן שלי. הזדיינתי איתו כדי שאני אוכל להמשיך
לישון, אחרי הכל לא ישנתי כל הלילה.
התעוררתי בצהריים לקול מוסיקה שקטה ולטיפות הנוטות לניעור.
הבית היה מלא עלים אדומים של פרחים ונרות מריחים. (מי החליט
שאם את נקבה את אוהבת פרחים ונרות). בתוך כל הדביקות הזו
ועקבות השינה שהיו תקועים לי בעין (שלא לדבר על הפיפי של הבוקר
שעוד לא עשיתי), הוא התכופף על הברכיים והציע לי נישואים.
פלאשבקים: זיקפה, לשון מסריחה באוזן, נחירות, כיס אוויר, תיקרה
מתמוטטת, רעידת אדמה.
עניתי כן.
מה לעשות, הוא היחיד שמוכן לזיין אותי.