פתח אותי כמניפת נייר שברירית
צייר בי בטיפות דם שחורות
קרא בי אותיות נסתרות
קרא את שאיני מסוגלת לראות
אני סומאת הלוטה בחשכה
מבכרת להתעלם
מצופה הגנות דקיקות כנייר
ותיכף בוא תבוא רעידת אדמה
או אז אפול כשורת דומינו
כמגדל קלפים
קרעי נייר
לצד שברי זכוכית
כן, זה נוח יותר להסתתר
לשחק עם עצמך במחבואים
נסי לשחק תופסת חסרת סיכוי
נעלי עצמך במפתח והשליכי לים
למה לך להזדעזע?
למה לך לקרוס?
כשמכניסים ראש ללוע הארי
סופו לנשוך...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.