ואני העץ הצומח
שתיל רך ועקר
רק המים מעמידי פנים
שהם מרווים אותי
אך הם רק מעודדים
את הצמא המבעבע
ואתה תבוא אלי
תשקה
תפריח
תדשן
ותבוא עם הגרזן
תכרות את עמל ידיך
בכפות ידיים מיובלות
וחשופות
תשבור אותי
ותמצא את ליבת העץ
תחפור בי היטב
זו אני הפתוחה פה
רק שבפנים
טמיון הוא המקום
השמור ביותר
זה שהכל יורד לתוכו
ולעולם לא יוצא מאפלתו
זה שמשווע להיפתח
זה שבסופו של דבר
גם ייכרת
ולא יתקיים עוד...
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.