אתמול נגמרו לי המילים. החברה של החבר הכי טוב שלי נפרדה ממנו,
ולי נגמרו המילים. אף פעם לא נגמרות לי המילים, אתמול כן.
הוא לא היה צריך כתף לבכות עליה, וגם לא טישו מאותה הסיבה. הוא
היה פשוט צריך לשמוע משהו, ולה היה לי מה להגיד לו.
הסתכלתי ב"פנקס המשפטים הגדול", וכלום לאירוע הזה. "היא לא
הייתה טובה בשבילך" פשוט לא התאים, הוא אהב אותה. הם התכוונו
להתחתן. כנראה שכבר לא.
"תעזוב אותה, תמצא מישהי אחרת. יש המון כוסיות בלונדיניות,
חכמות, מתוקות, נפלאות כמו שהיא הייתה." כנראה שבעצם אין.  
"אל תדאג, היא תחזור", אבל כנראה שלא, הפעם היא בקשה יותר
ספייס מכרגיל. הפעם היא בקשה שישאר בצד השני של העיר.
היא שברה לו את הלב ואפילו ההצעה לצאת, לשתות ולשכוח לא התקבלה
בשמחה כמו תמיד.
אני פשוט עמדתי שם, בלי מילים, בלי משפטים חכמים, גם לא ציניות
שנונה. כלום.
אתמול נגמרו לי המילים.