הדס פנחסי / זיכרונות |
גשם מטשטש את העולם.
לא, אלה דמעותי.
קר בחוץ, אבל גם בליבי.
אתה כבר מזמן הלכת...
בוכה עליך, נזכרת בך.
תוהה אם אתה בודד שם,
האדמה סביבך נרטבת,
מדמעות שמזמן קפאו.
חורפים עברו, עונות התחלפו.
אנשים נקטפים,
כמו עלים אשר בקץ הזמן נובלים.
נזכרת באותם הזמנים,
אבל אתה כבר מזמן הלכת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|