שני פועלי חיפוש וההצלה הביטו מסביב, עדיין המומים מסדר הגודל
של ההרס. שמיים צהובים, הרים מרוסקים וצוותים של מפני הריסות
רצים לכל עבר היה כל מה שנגלה לעיניהם.
"בחדשות אמרו שזה הפיגוע הכי גדול שהיה לנו כאן." העיר פועל א'
לפועל ב'. "כן שמעתי שהיה כאן עניין רציני" החזיר לו פועל ב'
והוסיף "כמה זמן הם היו ביחד?" "שנה, חודש ו12 יום...",
"וואו..." הגיב פועל ב', "אין פלא שהגענו לזה.".
מיד הגיע האחראי על פינוי ההריסות כדי לחלק הוראות. עוד כמה
פועלים התקבצו מסביב. "אוקיי, חילקתי אתכם לשלוש קבוצות...
פועלים ד' עד ו' אתם תחפשו את השפיות... אני הייתי מנסה
באזורים הצפוניים יותר ותמצאו את כל חלקי השפיות, אני לא רוצה
חזרה של מה שקרה לפני שנתיים..." כל הפועלים מלמלו לשנייה
ולחשו אחד לשני אבל הפסיקו מיד כי אף אחד לא אוהב לדבר להרבה
זמן על מה שקרה לפני שנתיים. "ובכן" האחראי המשיך "יש לנו לחפש
את כל שברי הלב ולהביא אותם למעבדה בהקדם האפשרי כדי שנוכל
לחבר אותם מהר." הוא הסתובב לעבר פועלים א', ב' וג' "אני מצטער
אבל אני צריך לתת את זה לאנשים שאני סומך עליהם וזה אתם...
תחפשו בעיקר במרכז ותמהרו עם זה". עם זאת הפועלים א' וב' הלכו
לעבר אזור החיפוש המוצע בעוד שפועל ג' הלך להביא ציוד חפירה
יותר מסיבי.
ברקע הם יכלו לשמוע את האחראי נותן לפועל ז' את האחריות למצוא
את המיניות הפגועה שבטח מתחבאת מתחת לכמה אבנים.
"תראה את כל הבלאגן הזה ב', איך אנחנו אמורים למצוא משהו
כאן?"
"תאמין לי שאין לי מושג.. אני לא בעסק כל כך הרבה זמן. אם לומר
את האמת זה הפיגוע הענק הראשון שלי". פועל א' שתק לרגע ואז
אמר
"אמרו שזה היה צפוי... היה כבר מידע מודיעיני שבוע לפני. איזה
חבל... זה גם הלך לה די טוב. המון רגעים טובים. אני אומר לך
ב', זה נדיר העסק הזה. עד ש..." פועל א' נקטע בפתאומיות ע"י
יללה ארוכה וצרודה "שמעת משהו?". הם הביטו מסביב כנשמעה היללה
שוב אך הפעם ראו שהיא באה ממתחת לכמה סלעים וכשהרימו אותם נגלה
לעיניהם שבר לב קטן. הוא נראה כאילו שהוא עומד להתרסק בכל רגע
וסדקים ריצצו לכל אורכו. מסביב היה ריח חזק של קיא והשבר
התנדנד קדימה ואחורה עם דמעות בעיניים מחזיק את בטנו.
"כדאי שנביא אותו לאחראי" אמר פועל ב' "ומהר. יש לנו עוד כל כך
הרבה שברים למצוא ולחבר".