ליל כוכבים,
תפארת לילה בכחול ושחור
צומח ירוק,
מזרקות היורקות מים צלולים
הם לא שומעים... לא רואים
שמשות, אלפי שמשות
משתקפות מבעד זכוכית כהה
מערבלות את צבעה, משרבטות מן תמונה
אתה מחייך, תלוי בין שמים לארץ
פעם אתה כאן ופעם שם
קופץ מפלא אחד לאחר
נהנה כמו שאף אחד מאיתנו, לא
מול המסך, מול ההגה, מול פקיד הבנק
אפילו כשהראש מונח על הכר,
כשהלשון משתוללת בתוך חלל פה אחר
הכול בזרימה פושרת, בצינורות עבים
חיוורי לחצים
אין להם מושג, מה הם מפסידים
העיניים נפקחות בבוקר אבל בעצם כלום לא קרה
הן סגורות, במשקפים, בשמשיות, בגגות וקומות גורדי השחקים. |
