המחר עולה עם בוקר של עוד לילה שנדם
אפילת לילות רבים כה קרים ולבנים
היא רודה ביום שחור שהתחיל כל כך מוקדם
מתעמרת היא בנפש שנסקלה באבנים

החירות עולה ביוקר אין אותה עוד לאדם
אשליית שוויון מלאה לב נאיבי ותמים
היא רודה בחלומות ששקעו בים הדם
הערגה לעוד מגע האהבה חלום סתמים

לא, הסומק בלחיים והדם שבעיניים
החור בלב ובשמיים נלחמים עם השיניים
לא, ממי עכשיו לדרוש אשם
לא, יכול להיות שזה אי שם
בים דמעות טובע נוער הדם
החיים צל החלום שנמוג ממש כל יום
לא, יכול להיות שזה אי שם
תשובות כבדות תובע נוער הדם

עולה מבזיק ברק בעיני הנער הנדהם
מרעיד לו קול הרעם כל תחושה שהיא בפנים
הוא יוצר חלום חדש אשר כבר זורם בדם
פסטיבל הנעורים מגלגל ת'אבנים

המחר עולה עם בוקר של עוד לילה שנדם
האהבה אבדה לה בתוך עוד חלום דמים
רעם מתגלגל בפנים זורם לו עוד הדם
שוחרים ת'חופש רועמים לעולמים

הרגליים הקלות למסע דרכים הורס
החזה והידיים לאהוב הגב קורס
העיניים הכלות והפנים המחווירות פתאום
החיים צל החלום שנמוג ממש כל יום.