התקוות שלי נמוגו תחת שכבת הריקנות
אינני חשה בדבר, מלבד הרגשת בדידות
לבי התכווץ עד שנותר רק כאב
והרצון לבכות נסדק לתוך עיניי, ולא עוזב
החלומות שלי נגוזו תחת מעטפת של יגון
ובתוך נפשי, תפילה זכה שמשמעותה המון.
וידיי קרות, מחפשות להן מקלט
ורק רגליי מגששות בעקבות האור אשר נמלט
לא מובן לי, מאין כל זה מגיע?
האם אי פעם האושר יציף ויתריע?
האם העולם אי פעם יהיה יותר טוב?
האם כל שיעניין לבבות, זה רק לאהוב?
השנאה תיעלם, האהבה תתפוס את מקומה
ורק האור ישלוט על פני האדמה.
האם השלווה לה אני מצפה, תאיר את פניי?
האם בעולם הזה, מישהו כואב בלעדיי?
האם השקט יחדור אל תוך מעמקי הכפור?
האם יושיטו לי את היד אשר לי תעזור?
התקוות שלי נמוגו תחת שכבת הריקנות
נוכחתי לדעת, שהכול רק רמאות
ורק לבי הקט, סופג מכה אחר מכה
ורק נפשי אל לב שמיים, זועק תפילה זכה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.