השיער נפל על פניו בצורה כל כך מושלמת. בפנטזיות הכי גדולות
שלה היא לא דמיינה אותו ככה. כל כך מושלם.
הוא הסתכל עליה עם העיניים הירוקות שלו, העיניים הכי מדהימות
בעולם ושתק.
היא הסתכלה עליו, בחנה כל תו בפניו, הסתכלה על פניו, שציפתה
למגע שלהן עם פניה עד אין ספור פעמים, אך תמיד עצרה את עצמה.
היא הסתכלה על הגוף שלו שלא היה מושלם אבל למרות זאת היה הגוף
שהיא תמיד רצתה שיתחבר לשלה. על הידיים שלו שכל פעם שהסתכלה
עליהן הייתה מתה לקחת אותן ולהצמיד אותן אליה, שיגעו בה,
ירגישו אותה.
היא כל כך רצתה להגיד לו אבל אי אפשר, אסור לה להרוס את
הידידות שלהם עם השלוש מילים הדפוקות האלה שהיא אפילו לא בטוחה
בהן.
היא לא יכולה לבוא ככה פתאום ופשוט לקרוע לגזרים את כל מה שיש
ביניהם, את כל מה שהיא בעצמה עבדה שנים כדי לפתח, לזרוק לפח את
כל המאמצים שהיא השקיעה כדי לרקום את הידידות הזאת, את האמון
ואת כל מה שיש ביניהם.
היא לא יכולה לגרום לבן אדם שהכי קרוב אליה בעולם להתרחק ככה
ולדעת שזה רק בגלל שהיא רוצה שיתקרב יותר, היא לא יכולה להרוס
את הדבר היחיד שמחזיק אותה בחיים - את הידידות ביניהם.
היא רצתה להגיד לו אבל לא יכלה, פשוט לא יכלה.
"כלום."
הוא חייך... את החיוך הזה שלו שתמיד הציל אותה מכל דבר, תמיד
כשהיא הייתה עצובה הוא היה מחייך את החיוך הזה והיא התעודדה.
הוא היחיד שהוציא אותה מהדיכאונות שהיא נכנסה אליהם בגללו
ובגלל הרבה כמוהו.
היא חיפשה משהו, בחיוך הזה. משהו שיגיד לה מה לעשות, משהו
שיתמוך בה כמו תמיד, שייעץ לה, אבל היא לא מצאה כלום.
היא לא יכלה שלא לחייך אליו בחזרה... היא שנאה את התחושה הזאת
שהיא לא יכולה לעמוד בפניו.
היא שנאה את זה שהיא כל פעם מתאהבת בו אפילו יותר, היא שנאה את
זה שהיא חושבת עליו כל כך הרבה, חולמת עליו, מדמיינת אותו,
איתה.
אבל היא המשיכה לחייך כי ככה זה, חייבים להישאר בשגרה, חייבים
להמשיך ללכת עם הזרם, אסור לשבור אותו, אסור לשנות דברים
באמצע. אם בהתחלה היא לא אהבה אותו כנראה שגם עכשיו לא. היא
פשוט מנסה לשכנע את עצמה שהיא רוצה אותו כי אין לה מישהו אחר
להפיל את זה עליו. הוא הרי הידיד הכי טוב שלה. היא לא יכולה
לאהוב אותו. לא אחרי שהוא בעצמו סיפר לה כמה הוא מניאק עם
בנות. כמה שהוא נצלן וכמה סטוצים היו לו. לא אחרי זה. לא אחרי
כל מה שהיא יודעת עליו. אחרי כל מה שהוא יודע עליה. היא בחיים
לא תסתכל אפילו בכיוון של מישהו שמכיר אותה כל כך. כן... היא
לא רוצה אותו שלא לדבר על אוהבת אותו. הוא סתם הידיד הכי טוב
שלה וזהו. אז למה? למה היא ממשיכה לחשוב עליו כל כך הרבה?