|
אליזבת טיילור לוגמת עוד טיפה מרה
מן הבקבוק הירוק האליטיסטי
מסדרת את עצמה
מסדרת עוד שורה
מביטה במראה השקרנית ותוהה
מי הכי יפה בעיר?
מי מפחד מואגינה?
מי מפחד מוירג'יניה וולף?
פאות מסכות או לא להיות
מחמאות קמלות עם הזמן
העיניים הן חלון
הריסים תריסים
וצלליות סגולות כהות
הן סוג של וילון ססגוני
כמו אני
מחפה על זמן אבוד
מפצה על לילות של בדידות
רעשים של עשייה
ולחשוב
שאפשר היה לשנות
שיכול היה להיות אחרת גם
כמו ציור מוגזם של אמן פסיכוטי
אתה מצייר דרכי
אני מכחול אינטראקטיבי
עמוק בתוך התת מודע שלך
יכול לצלול שם שעות
יש לי מספיק אויר
אל תיבהל
יש לי מספיק אויר
אתה תופתע איך בסיבוב הזה
יש לי מספיק
תודה
לא צריך יותר
אני יכול לעזוב כעת
משימתי הסתיימה להיום
נושק ללחי הרכה שלך בפעם האלף
בעוד אתה כבר מתחיל לחלום
מסדר לי עוד שורה
מסדר את עצמי
כמו ליז טיילור
לוגם עוד טיפה מרה
רק שלי יש מספיק. |
|
|
יש לי בבית כלב
מדבר,
אני אוכלת כל
בוקר 789 ביצים
קשות,
שלחו לי אתמול
מעטפה עם
אנתרקס
ובן לאדן התקשר
אליי אתמול
בלילה סתם כי בא
לו לדבר.
השקרנית
הפתולוגית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.