אור זורח מכה מבעד לזגוגית
חודר אל הלב, מפלח את החדר
צובע בליבנו הדק, מפר את סבך השקר
קורע חשכה, פורם בה קשרים של חסד.
ואני עטוף עכשיו כל כולי
אני שוכב, לא מוצא את עצמי,
את כאן לידי, בידך ידי
ניצבת לימיני, בלילה את שלי
רוצה טובתי, רוצה רק אותי
להיות שלי גם כאני לא עם עצמי.
כבר וויתרתי על כבודי
החזרתי לעולם את זהותי
בדיתי לעצמי עוד מסכת של שקר
ורקמתי עוד תקוות שווא קטנה.
ואני חבוק בחשכה כל כולי
צמוד לרצפה הניצבת כנגדי
לא מוצא כאן את עצמי
לא רוצה להיות עימדי.
אבל את כאן איתי תמיד
ואני לא מוותר, מתמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.