הייתי הופכת אותך לשרת התקשורת
מנגנת אנגלית בלי מילים
בנגיעות מתמשכות על הגב
את תמיד מחממת בי פינה ילדותית
כאילו עדיין מציעה לי שוקו בבוקר השלג הראשון
או סתם את המיטה בסופשבוע צבאי מקוצר
וכשהכל נקי ומסודר, מתיישבת מול הנישא
צועקת עלי להזיז מהשולחן את החומר של הבגרויות
עוזרת לי לארוז עוד פעם את החדר, לעבור לעוד התחלה
ועכשיו מספיק ריח של מרכך להביא אותך לרגע בבוקר,
כשאני מחליטה לסדר אחר כך
ה"שיהיה לך נעים" החיובי שלך מהדהד
ואני תולה כביסה וחושבת
כמה רבתי איתך על התליות הללו
מעל לגיגיות מתגעגעות ומלאות
ואיך בסוף הכל מתרכך לחיבוק וכבר
חמישים שנה שאת עושה לעולם טוב.

11/11/04
ליומולדתה שכבר חמישים שנה שאין כמוה.