אנחנו הולכים הביתה אחרי שעה בבית של חזי, איחרתי הביתה והבית
של חן במלא בדרך אז הלכנו שלושתנו, כל הדרך מתפוצצים מצחוק ולא
מפסיקים לדבר. הרגשתי כל כך טוב עם עצמי הכל היה כחול ויפה,
בהיר כזה.
מתי שהגענו לכיכר חזי הרים את היד שלו והשעון שלו החליק טיפה
יותר ממה שהיה צריך, חושף חתך מכוער ישר על הורידים. הרגשתי
כאילו מישהו כרגע החטיף לי אגרוף ישר לבטן. "מה זה?" אמרתי
מצביעה על היד בוהה, פלשבקים מהפעם הראשונה שראיתי מה אלה עשתה
לעצמה על היד מציפים אותי. השתתקתי וסגרתי את עצמי. "מה מזה?!
חזי!!! מה מזה?!?!?"
"סתם משהו שעשיתי מזמן"
שקרן. זה חדש.
הלכתי בוהה ברצפה, הראש מושפל, הכל נהיה שחור וניסיתי לעכל.
אני בשקט. הם התרגלו שאני מדברת הרבה כמעט כמוהם והצחוק התחיל
להיחלש ואפילו הייתה דקה של שקט.
התחלתי למצמץ את הדמעות בחזרה מדברת עם עצמי ומחליטה סופית
שהיום הבהיר בהחלט יהיה סופה.
חן קטעה את הדממה ואמרה:
"עכשיו תראה מה עשית! היא השתתקה!"
ניסיתי לענות אבל לא פתחתי את הפה כי ידעתי שהוא ייסגר בחזרה
ואני יתחיל לבכות
"זה מזמן!"
"לא זה לא!"
"כן זה כן! היא ראתה את זה כבר קודם!"
"מה פתאום!"
"חזזזייי! תראה מה עשית!!!" היא הצביעה עליי.
ניסיתי לענות אבל המשכתי לשתוק, המילים לא יצאו מהפה והקול שלי
כאילו נשכח.
הלוואי שלא הייתי שם.

בנה שתקה לכמה שניות ואמרה:
"אני מרגישה כאילו מישהו מת כרגע"
כן. אני.
הגיע הזמן ללכת, הבית של חן היה כבר קרוב, משהו שאמרתי לאלוהים
תודה עליו. כשהגענו נשמתי עמוק ועזרתי אומץ לומר ביי, אומרת
בשקט את המשפט "הכל  יהיה בסדר" מאה פעמים.

הראש שלי מסר לי עוד פלשבק בשמחה, מזכיר לי שזאת אותה הדרך
שהגבתי עם אלה בפעם הראשונה לפני שרצתי בכל הכוח צורחת ובוכה,
בועטת בדברים. העמדתי פנים שהכל בסדר וחיבקתי אותם. הם נכנסו
לבית והלכתי כמו מקודם בוהה בנקודות ברצפה בשקט. עברתי את הגדר
ופתאום השתנקתי באופן לא צפוי, מתחילה לבכות , מופתעת מעצמי.
מתיישבת על החול והאבנים הדוקרות ששימשו כרצפה, נעזרתי
בגדר-קיר הקוצני מאחוריי להחליק למטה, מכסה את הראש ומחבקת את
הרגליים חזק ורק לפעמים קולטת חלק מהמילים שיצאו לי מהפה,
איבדתי את עצמי.
דמעות זלגו על כל גופי, מרטיבות את השער, מסתירות את השמש,
מביאות קור, משחירות את פניי. אולי זה היה גשם, אבל בשבילי זה
היה דמעות.

ניסיתי לשכנע את עצמי שהכל יהיה בסדר, אבל זה לא.
והפעם הבאה שזה יקרה, זאת תהיה אני עם החתך הברור על הורידים.
רק שאני לא אחיה.
אני עוד אצחק אחרונה,
אתם תראו.