אומרים לי שאני צריכה להודות לו.
להודות לו שהוא נתן לי חיים.
להודות לו שאני קיימת.
להודות לו שהוא ברא לי עולם לחיות בו, והורים להציק להם.
אומרים לי להודות לו שהוא לא לקח אותי עדיין בחזרה אליו.
להודות שכולם אצלנו בריאים ושיש אוכל על השולחן.
"תגידי תודה" אומרים לי הוא האחד והיחיד, תגידי תודה הוא פשוט
אדיר.
יש לו מלא כוח ואדרת כבוד.
יש לו את החוזק להזיז הר ולפקוע פקעות.
יש לו הכוח להציל חיים.
יש לו הכוח להביא לאחרים.
הוא מבין ויודע ומלא בתוכניות לעתיד.
תודי לאל שאת כאן.
אך אם לאלוהים יש כל כך הרבה כוח והוא הרי "כל יכול" ו"חכם מכל
אדם":
למה לנזקק הוא לוקח, ולעשיר הוא נותן.
למה הוא מאחד אוהבים ומפריד אותם אך מיד.
למה הוא מכה בחלש ונותן רשות לחזק להכות בו עוד.
למה הוא לוקח את התקווה לאמהות כשהוא הופך אותן לאלמנות
ושכולות.
והרי לקחת ילד זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לאדם, ואם הוא כל
כך חכם איך הוא לא הבין זאת מזמן?
למה הוא מתחיל מלחמות עקובות מדם ומעלה לשלטון פעמים רבות אדם
נזעם.
למה עם כל הכוח שלו הוא לא מנסה לסדר את העולם. והשאלה החשובה
מכולן: למה הוא הורס את העולם שהוא עצמו ברא?
אולי בכלל אין למי להודות שם למעלה, אולי אין בכלל על מי לכתוב
את השיר הזה, אולי כל המאמין מאמין באוויר.
הוא מאמין בו כדי שיוכל פשוט להמשיך.
להמשיך לחיות להמשיך לקוות שהכל יסתדר, שהכל יהיה טוב.