New Stage - Go To Main Page


3... 2... 1... התחלנו. רבע שעה לכתוב. זה הרבה זמן. בעצם זה
לא, במבחן יש יותר זמן. זאת שלידי משחקת בשיער. כבר עברו 10
שניות. מסביבי אנשים עדיין שואלים שאלות.
בטח כבר חצי דקה, אולי אפילו יותר.
על מה אני אכתוב? היה היום יום מעניין? לא מיוחד...
"אל תפריעו!" היא דורשת. אני לא מפריעה. יש יותר מידי קולות
רקע. זאת שלידי צוחקת, זה שלידה מגחך. מאחוריי 2 בנות
מתלחששות. כבר בטח עברו 2 דקות.
מישהי מאחוריי ענתה לטלפון, כולם מפסיקים לכתוב, מסתכלים אחורה
במבט תוהה ושואלים "מה?..." לרגע כולם הפסיקו לכתוב. כולם חזרו
לכתוב. לאן היא מתקשרת באמצע השיעור?... למה היא לא כותבת...
המורה/מדריכת תסריטאות מאיימת לא לדבר! הכיתה מסכימה שהתוצאה
לא נחמדה.
לי זה דווקא נשמע מעניין. מעניין אם כבר עברו 5 דקות.
מישהו מקמט את הדף. חבל, לא הצליח לו.
"את יכולה להפסיק? זה מה זה מעצבן!"
"אה... את מפריעה לי!"
"אתה מעתיק?!"
3 אנשים מסביבי ומה שעובר להם כרגע בראש.
מאחוריי, עדיין לחשושים.
המזגן חזר לעבוד. גיחכת? אתה מפריע לי, בבקשה תנשום יותר בשקט,
אני מנסה לכתוב, תודה.
ממש שקט פה. מעניין כמה זמן נשאר - בטח יותר ממה שנדמה לי.
איך נהיה פה כל כך שקט? מעניין על מה כולם כותבים.
הדפים עוברים... רק את זה אני שומעת.
אוף, עכשיו כששקט אולי אני אצטרך אפילו לחשוב על סיפור משלי.
מישהו צריך להגיד לאלה מלמעלה להפסיק להזיז שולחנות, זה מפריע,
אני מנסה לכתוב.
למה אף אחד לא אומר שום דבר?
מישהי מגחכת. מעניין על מה.
הליחשושים נעלמו. יכול להיות שלכ-ו-ל-ם יש רעיון? שמעתי דף
ועט. עוד מישהו עבר דף? כמה אפשר לכתוב ברבע שעה?!
מעניין כמה זמן נשאר. בטח פחות ממה שנדמה לי.
די כבר לכחכך בגרון! אתם כותבים - לא מדברים!
מישהו גירד בראש, אני מקווה שאין לו כינים... ואם כן - שלא
יעברו אליי.
חייכת אליי?! תחזור לדף שלך!
1... 2... 3... טוב, אני לא יכולה לספור את הזמן. מעניין כמה
נשאר.
עוד דפים עוברים. יש צלצול - הפסקה! זה אומר שנשארו עוד 5
דקות. 5 דקות, אח"כ הפסקה, אח"כ חוזרים 5 דקות מאוחר יותר. 5
דקות... על מה כבר אפשר לכתוב ב- 5 דקות?
אני לא מאמינה שכבר עברו 10! זה היה כל כך מהיר!
המורה/מדריכה לתסריטאות הודיעה לפני בערך 20 שניות שבעצם יש
עוד 3 דקות! וואו!
כואבת לי היד. אני צריכה הפסקה... מתי מסיימים? אוף כבר כואב
לי. אני מרגישה כמו במבחן.
בחוץ מישהו צועק... קולות של הפסקה. פה עדיין שקט, פחות או
יותר. בטח כבר דקה וחצי...
נו... נו... נגמרים לי הנושאים! מישהו פתח כבר את הדלת...
פה עדיין כותבים.
נווו - שייגמר כבר! כואב לי והיא אמרה לא להפסיק! אולי אני
לוקחת את זה יותר מידי ברצינות. מעניין מתי נגמר...
נו... תגידי שנגמר!!! כבר עברה רבע שעה? כבר עברה?!
זהו. נגמר. זה היה מהיר...





תרגיל בשיעור תסריטאות. השיעור הראשון עם ה"מורה" החדשה. אני
אוהבת אותה, היא חמודה ואמיתית.
כשסיימתי להקריא שמעתי את הצחוק שאני כל כך אוהבת ורגילה לשמוע
מה"קהל" שלי. הוא חסר לי בזמן שהקראתי, אני צריכה פידבק.
היא אהבה את הקטע, אמרה שזה היה אמיץ מצידי.
אמיץ?
נו, טוב.

באופן מוזר, הקטע התפרסם ביום שבו היה השיעור האחרון עם המורה
הזו. חבל... דווקא אהבתי אותה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/12/04 23:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור קרטר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה