|
כאשר עלים נשרו
ושמיים נצבעו אפור
הלילה ממשיך לשלוט על היום
וזמיר שר את שיר הפרידה
כדאי שתנוס מהגיהנום הקפוא שהיא מביאה
בעזרת כנפיים מקרח היא באה הרחק
כדאי שתמשיך לצעוד ואל תביט אחורה
עוד לחמימות נעימה אתה תשתוקק
כשהיא מחבקת
ליבך הופך לאבן
היא באה בלילות כאשר אתה לגמרי לבדך
וכשהיא לוחשת
הדם הזורם, יקפא בעורקיך
כדאי שתתחבא לפני שהיא תמצא אותך...
כאשר היא מרוגזת
היא תולשת חיים ממקומם
עוד לא שמת לב?
ההרס בעולם בו אתה קיים
היא מכסה את העולם עם גלימתה עוצרת הנשימה
ואז... השמש מתעוררת וממיסה את הכל
כן גם אותה, את מלכת הקרח
כעת העולם פוקח את עיניו ורואה:
הזריחה של יום חדש |
|
|
דאגלאס אדאמס מת
תוך ריצה. כאות
כבוד, אני לא
ארוץ יותר בחיי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.