תחושת פרפרים עברה בבטני
בעוד עמדתי מול משפחתי
מוכן להצגה
שחודשים כבר תוכננה

הבמה הייתה קטנה
הקהל היה מועט
לכן התקדמתי לאט
אל הבמה הצפופה

כולם מחאו כפיים לקראתי
וזה גרם להתרגשותי
סידרתי את החולצה
והתחילה ההופעה

הקהל דמם ושמע לדברי
בדיחה סיפרתי ועוד אחת
חברי המשפחה ישבו בשתיקה
בעודי חושב שהבדיחה מצחיקה

עמדתי מושפל באור הזרקורים
להתאבד רציתי באותם רגעים
במהרה חום עבר בגופי
מבוכה הרגשתי בקרב משפחתי

אין זה אירוניה ממש?
להרגיש מבוכה זה לא מטופש?
במיוחד כשמדובר במשפחה
שאותך היא גידלה באהבה