בור פתוח מלא ברוך,
קורא לי לתוכו,
לתוך מיטה חמה.
מים מכסים אותי מכל הכיוונים,
נשלטת על ידי כוחות השמיים.
הטבע קורא לי,
לתוך בור טובעני
אני נופלת ונשארת בחיים.
לא נפצעתי אפילו.
אין סימן לפציעה, לכאב.
הלב לא מראה שום אות לפגיעה.
הוא רוטט ונרגע בצורה מוזרה.
מים מכסים אותי ברכות,
מחממים אותי ומלטפים אותי.
דואגים לי... לא מטביעים.
אני צפה.
העיניים נעצמות ואני מרגישה דגדוג קטן ברגליים.
הראש שלי נח.
נמאס לי לחשוב.
עייפתי.
מחשבותיי נודדות למקום מרוחק.
ליבי הלך לאיבוד ורק גופי רפה
צף-שוקע במים האלה.
הגעתי להחלטה,
אני אלך ואממש אותה.
התבגרתי.
אני כבר לא ילדה.
רוצה לעלות בשביל האבנים הצהובות.
להגשים עוד משאלה.
לשנות/ לבצע את ההחלטה.
נבלעת בקרקעית הבאר.
בליבו של אחר?



17.10.2004