מסידרת "שירי חצר"

אנחנו מדברות בדיוק לשתי אחיות תואמות
חרוזות אחת לדמות השניה.
אני מדברת אליה והיא נענית לי בדרכים מסוימות

אני מבקשת שתהיי יותר מועגלת
בהירה, מצויה ומנוצלת דמיונות

אני יודעת שתהיי מתחלפת,

המעבר בין "את" ל"אנחנו"
הוא כמו ילד-החיבור בין שני הוריו
ישנם מעברים שהם כתפר-האדמה לבסיס הגזע
ככה היא מינקת בי את מזון שורשיי

וזה שבא והולך בדמותם של זעירים
נושא חן מלוא אבקנים מזווגים
אל כתובת מדוייקת אך נעלמה ממני,
מפריש ומפדר על פניי ניחוחות,
מפרנס ישויות שיריות
מאכלס עבורי שורות על נייר.


עוד מסידרת "שירי חצר":
031) והיא בשלה
http://stage.co.il/Stories/409135
032) כשהגפן במלוא אונה
http://stage.co.il/Stories/363768