[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראל שלום
/
מפלצות ההפיכה

"תסתום את הפה, ערבי מסריח, אתה מעכיר לי את האוויר!"
"טינופת שכמותך, אין לך בגדים יותר נורמלים מזה? ואם כבר, אז
לפחות תכבס אותם מדי פעם."
"אבל יא חייל..."
"סתום, אמרתי לך! לא רוצה לשמוע אותך מדבר, יא זבל."
"תן לו איזה קת לפנים, מוטי! שילמד לסתום כבר."
"אבל, חייל, אני באמת לא עשיתי כלום!"
"זהו, זה הסוף שלך, אתה גמור."
"איי!"
"תרגע, דוד, זה בסדר, לא נראה לי שהוא יעיז להוציא עוד מילה
מהפה המסריח שלו."
"אתה רואה את הקנה הזה שמכוון לך לרקה? ברגע זה עוד שני מיליון
קנים כאלו מכוונים לשני מיליון פלשתינים במדינה הזו, כי היא
שלנו! רק שעוד לא הבנתם את זה, אבל אין לכם סיכוי, גם אתך
נסיים עוד מעט, כשיימאס לנו להשתעשע בך."
"האדמות האלו שאתם, אתם... יושבים עליהם... הן שלנו! ואתם רק
הורסים אותן! אבל בקרוב... בקרוב מאוד תהיה המהפיכה! הטרנספר!
ואם צריך, גם נמציא את הפתרון הסופי שלנו. אין לכם מקום בארץ
הקודש ובעצם גם בכל העולם אין מספיק אוויר בשביל חלאות כמוכם.
אמנם הצלחתם עד עכשיו, אבל זהו - אני אומר לך, ערבי מסריח,
הסוף הגיע. אנחנו, אני ודוד, הגדוד שלנו, הצבא שלנו, המדינה
שלנו, כולנו נשים קץ לזה. אנחנו מפלצות ההפיכה וכרגע מצפוננו
דל מאוד, הוא מלא במטענים שיושבים לנו מתחת לנגמ"ש בעזה, על
המוצב בחברון, מטענים שיושבים בתוך הלב שלנו."
"איך קוראים לך?"
"אחמ... איי!"
"סתום ת'פה שלך, זבל! אמרתי לך לא לדבר."
"טינופת..."
"דוד, מה אתה אומר על אחמד?"
"אני? אני אומר שהוא בזיון לאנושות, בדיוק כמו כמה מיליונים
כמוהו שבקרוב יעלמו..."
"שמעת, אחמד? הוא אמר 'יעלמו'! ואם צריך אז אנחנו נחטוף עוד
ערבים מסריחים כמוך כל יום ונהרוג אותם עד שארץ זבת החלב והדבש
תהיה טהורה ולא יהי..."
"מוטי!"
"כן, אמא!"
"בוא, אח שלך בטלפון."
"אני בא."
"טוב, יאללה, נזוז."
"כן, זה כבר נמאס, אנחנו צריכים פעם לקחת מאח שלך נשק אמיתי,
זה יהיה יותר מעניין. מה אתה אומר, אורן?"
"אני יודע? גם ככה נמאס לי כבר מהמשחק הזה, כל פעם אתם נותנים
לי להיות הערבי. פעם הבאה אין סיכוי שאני הערבי."

"מה קורה, יותם?"
"בסדר, מוטי, מה איתך?"
"סבבה, נו, איך בשכם?"
"האמת היא שדי שקט בימים האחרונים."
"מה? ולא קרה שום דבר מעניין?"
"לא, סתם... האמת שהיום עצרנו איזה אחד שהפר עוצר, ואז הגיעו
כמה מג"בניקים וסתם התחילו להרביץ לו והוא כבר בן חמישים,
הבנאדם, והחארות האלה מתעללים בו כאילו הוא הסמרטוט שלהם, אתה
לא יודע איזה דברים עושים כאן לערבים, פשוט מגעיל... טוב, שמע,
אני חייב לעלות לסיור אז נדבר כבר."
"ביי, יותם..."

"מה,יותם ניתק?"
"כן, אמא, הוא היה חייב לזוז. אמא, שאני אהיה בצבא אני רוצה
להיות כמו יותם ולהיות בשטחים."
"חמוד שלי, אתה רק בן עשר, אל תדאג. עד שתהיה בן שמונה עשרה
כבר לא יהיה חובה להתגייס..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איה, איזה כואב,
יוצאת לי שן
בינה















אפרוח ורוד באחד
באפריל


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/12/04 16:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל שלום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה