[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מצב הספרות שסביבי בכי רע אם אני מבכר לקרוא רישומים, כאלו
ואחרים פרי עטי, ללא פרץ הנוסטלגיה המחייב. אף על פי שספריי
אינם איתי (פרט לאחרון, וגם הוא אי-שם בחשיכה הכפויה מפאת הסרט
שאני בחרתי. כל כך קרוב וכל כך רחוק הייתי אומר, לו הייתי
פרחה) וברישומים ישנה ליווית חן מסוימת.
אני תוהה האם אני מחבק את הבדידות בעצם, או שמא סובל
מהתנהגויות/סימפטומים אנטי חברתיים, תולדה של אנטי-קונפורמיזם,
נרקיסיסטיות ומזוכיזם קליל ומודחק? או אולי קראתי יותר מדי
קפקא, בתקופות בהן הנפש חשופה ונתונה להשפעות.
5 דקות משיר שאני ממש אוהב. 5 דקות משיר שאני ממש אוהב עדיף
מ-5 דקות אחרי שיר שאני ממש אוהב? כנ"ל לגבי נשים. 5 דקות
ובעצם קצת פחות, אם ניתן לפרטים הקטנים להפריע.

פרטים קטנים
כשראיתי את הבחור עם החולצה הלבנה והשרוולים השחורים, שהייתה
חסרת טעם כמו הריקוד שלו, נצמד תוך כדי אל בחורה עם שיער
בלונדיני צבוע עד הכתפיים ואף ארוך מדי, ואני מודע שזה נשמע
כמו סצנה מתוך "עלובי החיים" עוד לפני התיאור מקום. אבל לא,
היא הייתה אפילו די מושכת, דגש על הדי ובכל זאת, הוא ליטף לה
את השיער, ממש העביר את היד בתוכו - ואני לא, מסתבר.
מסע בניכר לא בא בחשבון, מצבי הכלכלי תואם את מצב הספרות
שמסביבי דאז (שהרי עבר זמן ניכר בין כתיבת השורות למעלה לכתיבת
אלו). אבל אוכל לעצום את עיניי, רק אחכה שיהיה שיר טוב, אבל לא
מדי, שאז אצא וארקוד.
הייתי עושה את הדר, מתעלם מהעובדה שיש לה חבר, שובר
(פוטנציאלית) את ליבה של בת זוגתי אך ורק כדי להצדיק את השם של
הפרק. אבל לא רק, יש את הסיבות הרגילות, בסופו של דבר תמיד יש
את הסיבות הרגילות, אולי זה מה שגורם לכתיבה עצמית להיות
בינונית כל כך.

מילים על גבי מילים. אני מתנכר לחום ואהבה אותם אני מבקש, אני
מודע לסתירה. אני יכול להסביר. אני מבכר לאונן, כנראה. דיבור
על אוננות מקצתו כאוננות.
כמעט ושכחתי מיסמין, מה שמעלה טענה ש-10 פרקים הם יותר מדי
בשביל כל אחת. יש לי חצי תמונה של יסמין ועוד כמה שלמות
בזיכרון. מוזר לכתוב על מישהי שלא פגשתי אף פעם 10 פרקים, או
בכלל לכתוב על. מוזר שהיא גורמת לי לכתוב, גורמת יותר משיר,
שהיוותה את הטריו למשמעויות של "שיר בעשרה (וחצי) פרקים", אם
כי משמעות אחת מופשטת למדי וניתנת לביטול כלאחר יד, שהייתי
ידיד שלה. מוזר שיסמין בת 16 וחצי כשאני בן 21 וקצת פחות מחצי
ובכל זאת הכול קורה, ואולי בגלל זה כלום לא קרה חוץ מ-10 פרקים
שאולי פעם יהיו? הפרק ה-10 יהיה מכתבים, חלק מהמכתבים שלי אל
יסמין, המכתבים האחרונים שלי אל יסמין. ויהיה פרק עם הסבר,
אולי החצי שישמש כהקדמה או כסוף (פרולוג?).







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה צריך לחכות
עד שנמות כדי
לעבור גלגול
נשמות?
אפשר עכשיו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/12/04 4:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סינדרום צ'אקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה