שוב אני בוכה, שוב אני צועק ואף אחד לא עונה..

פתאום שיש לי הרבה מה

       לומר

אף אחד באמת לא רוצה להקשיב.. המלים מסביב הופכות לקולות לא
ברורים, הזמן נמתח כמו מסטיק וזה נראה לפעמים כאילו

הוא נעצר. הלב

פועם בחוזקה פתאום ואחרי רגע הוא נזכר, שאין על מה לפעום,
שאין על מה למהר. פתאום אני זורק הכל ומפסיק לחשוב. שוכב חסר
כל ולא מפסיק לבעוט, בשקט, בלי שאף אחד יישמע.

מין קללה, מין מעגל, מין סבל שלא נגמר, מין

מזדמן, מין הומו מזדיין, אחד כזה שרוצה להיות מאושר, לחייך
ולא לפחד מדבר, לחיות בשקט פעם כמו שהייתי קטן, לחבק את אמא
ולהרדם, ללכת עם אבא לים שיקלחו אותי שיאכילו אותי, שלא יהיה
לי זקן.

שיהיה לי בית, שתהיה לי שוב משפחה, שיהיו לי אחים, שנישן בייחד
על הרצפה בחורף עם הפוך

ונתחבק, כמו אני ואתה..



לא רוצה להיות לבד