חדרת לנפשי כפי שחדרתי לגופך,
וכשהוצאת את הלהב הכאב פרץ החוצה בהיסוס,
כאילו החתך שכח לרגע, ופתאום נזכר שהוא קיים.
הדם גילה שיש מוצא וברח אחריך באיטיות,
רוקן את גופי מאהבה, ואת ליבי מהיכולת לאהוב,
מילא אותו בסבל וריקנות
ולקח אחריו את שארית נפשי.
נשארתי מלא בתהיות,
ובמיוחד מלא בכמיהה
לזאת שרוצה אותי,
ולזאת שארצה בחזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.