אלגוריתם. לכל דבר הוא בנה אלגוריתם. פיתח ויישם. אלגוריתם.
לצחצוח שיניים, להגעה לעבודה, לאכילה. לכל דבר הוא כתב
אלגוריתם, עם שלבים, תת שלבים, ותת-תת-תת-תת שלבים. הכל היה
מסודר.
זה התחיל לו עוד מהילדות. כשהוא למד מחשבים בפרוייקט לבתי ספר
בשכונות מצוקה. כבר אז הוא התחבר לאלגוריתם.

האלגוריתם
שאף פעם לא היה ברמה של התוכנית.
שתמיד היה מאחוריה, שאף אחד לא ידע על קיומו.
אחריו אף אחד לא עקב. עשו טבלת מעקב רק לתוכנית.
אמנם היה יותר מגניב מהרשימה הזאת בהתחלה, אבל בהחלט לא קיבל
תשומת לב כמו התוכנית.

הוי, התוכנית המזופתת. לחשוב שככה האלגוריתם היה צריך להרגיש
מדי יום ויום, מדי שיעור ושיעור.
אבל נמרוד. נמרוד, כמו שאמרנו, התחבר לאלגוריתם. הוא הכין
אלגוריתמים לכל פעולה, לכל צעד. תמיד מחושב, תמיד יודע מה
יקרה. אם התוכנית תעבוד נכון.
ולא תמיד היא עבדה נכון. כי אף פעם האלגוריתם לא יכל לדעת אם
תהיה סופת הוריקן באמצע, או שסתם הפקק יפול. אבל זאת כבר לא
אשמתו.
לא שאנשים ידעו את זה. הם תמיד האשימו אותו. את האלגוריתם
ה"רשע". התוכנית תמיד היתה תמימה.

והוא לא תאר לעצמו שהביוב יהיה פתוח.
"אלגוריתם דפוק", חשב נמרוד ברגעיו האחרונים.