מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה
ברה כלבנה איומה את כחמה
אלייך כל יום החשתי פעמיי
אקטוף ממך פרחים עד בלי די
מי זאת עולה מן המדבר משתקפת?
בנשימה רכה את גן עדן מחממת
השלום לך יפתי השלום?
מגע שפתותייך כמו להקיץ מחלום
שירתך אשמע גם במרומי ההרים
אותך בקנאה ילוו הציפורים
את יופייך יהללו יודוך עמים
שמך נאור כתפילת מלאכים
חבצלת השרון, שושנת העמקים
לך ישתחוו יסרגו לך מזמורים
רקפת למולך תשפיל את ראשה
מולך יפלו כל מגדל וחומה
מבשרת את שלום וכל העולם יודע
שצרות יבואו על אדם שבך פוגע
אהובתי חמדתי בבת עיני
דעי כבר כי מזמן את אחזת בליבי
וכשם שהפרח מכסה את הצוף
הגנת עליי מכל פגעי נשמה וגוף
נועדנו זה לזו כשם שנועדה  השמש לירח
אך עם זאת אני הנני עוד טורח.

(ותודה לשלמה המלך)