[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








Not many people know or realize how my heart is still broken
from the lost of zoe.
It's almost 2 years since she's gone.
I don't think of her all the time, but there are times, like
now, that my eyes are filled with tears.
And it doesn't leaves.
She was a part of us.
She gave us joy.
It's hard when someone that brings you joy, leaves.
Escpecially when she didn't leave.
She was taken.
Blaming is no good, it won't do no good.
And all i can have is memories.
Think her spirit is somtimes is with us, bringing some
wormness.
It amazes me how can it be, just missing her a lot.
(it's somthing most of the people just won't understand.)
So all i can do is write it down.
felt like doing it In english.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משורר... הנער
חושב שהוא
משורר...זבל

המורה מהחומה
נכנס לעמוד
האישי של מטה
הבחירות של
BUBBLEHEAD


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/04 14:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעה ברנע

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה