בעצם, אין לי על מה להתלונן בכלל, כביכול הכל טוב ויפה עכשיו!
וגם כולם יודעים איזה אופטימית אני, לא?!
הבצפר טוב, אנשים חדשים וישנים, פסיכולוג, חבר, אתם יודעים -
החיים היפים!
אבל כשאני חושבת פסיק מעבר ליופי החיצוני הזה, אז זה לא כל-כך
מושלם...
כי הייתי מחליפה הכל בשביל לקבל שינה אחת טובה.
לילה אחד יעבור בלי הסרטים שאני חיה בהם, לילה שאני אצליח
לחלום בו ולא עליהם.
לילה שתהיה בו יותר משעה אחת של שינה!
הייתי נותנת הכל כדי לקבל את מה שנראה לכולם כאחד הדברים שבטוח
יש להם בחיים, הייתי נותנת הכל בשביל שקט נפשי!
הייתי מוכנה לוותר על כל שאר החיים שלי בשביל המנוחה הזאת.
ומעבר לזה הייתי רוצה לקבל אותו חזרה.
לחזור להיות שם עמוק בתוך הלב שלו ולדעת שגם הוא בוכה עכשיו
בגללי.
לדעת שהוא יודע כמה אני סובלת, ומאמין לי וסובל יחד איתי...
והשקט הזה שאני כל-כך רוצה, הוא יבוא יחד איתו. הוא יכניס את
השלווה הזאת לתוך הנשמה שלי ויתן לה להתפשט בכל הגוף שלי.
ככה שהוא חלק מהשקט שלי, הדבר שאני צריכה בחיים, הדבר היחיד
שחסר לי ורק אתה יכול להשלים אותו!

             אוהבת אותך אבא,
                                לילה טוב.