[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מסתכלת סביבי, מנסה להבין איפה אני ומה בדיוק אני עושה ומי זה
הבחור ששוכב לידי, פנים לא מוכרות, מוזר, הוא מתנהג כאילו
אנחנו אמורים להיות קרובים אחד לשני.
מנסה להבין מה הוא אומר, לא מצליחה, הכל נשמע כמו מלמולים לא
מובנים, מאין בלה בלה שכזה.
הפנים שלי רטובות, נראה לי שאני בוכה, מעניין למה...
עדין מנסה להבין באיזו סיטואציה אני נמצאת ולמה. זה לא שהרגע
התעוררתי , פשוט הייתי במקום אחר, אני לא ממש בטוחה איפה...
אבל לא פה אחרת הייתי מבינה מה קורה, אני משערת. אני לא בטוחה
שהייתי במקום כלשהו בכלל, אולי פשוט לא הייתי בשום מקום? כנראה
ששוב התנתקתי, זה לא משנה עכשיו, כי עכשיו חזרתי לפה, להמשיך
לנסות להבין מה קורה? עד כמה מוזר זה יראה לו אם אני אשאל אותו
מי הוא בכלל? נו מילא, פשוט נראה מה יהיה ונמשיך עם זה עד
שנתנתק שוב ונחזור לזמן אחר עם מישהו אחר במקום אחר...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.



זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.


(ללא כינוי)


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/04 17:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ורודה עם-נקודות-צהובות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה