[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא נתב
/
ההתחלה

ככה לאט, אצבע אחר עקב, הקשה- דחיפה- משיכה- מכה... רעיון יורד
ממגדל השן והופך לחומר... מה שרצית להגיד כבר אומר את עצמו,
ואתה שומע את הדלתות נפתחות לאורך כל הדרך, כאילו הן לא היו
נעולות מעולם.

בעיקרון היה לי רעיון. כן, לא הרבה, אבל זו התחלה. צריך ריכוז
כדי למשוך מרעיון סיפור. לא מוסר השכל, רק סיפור. זה היה מספיק
לי בתור התחלה. אבל לא, מה אני מקבל? כינים בפיתה?
גם זה לא. בלוק. כמו פרומו בלי סרט. כמו ריח בלי טעם. מה יש,
אני שואל, אי אפשר לקבל יותר?
ובת קול שחצנית אומרת לי, תזיע קצת אולי ייצא משהו. חמור.

אבל לא בא לי. אני רוצה להסתובב לראות ולזכור ולרשום. מה זה לא
בסדר? זה לא מספיק?
כנראה שלא. אז קבלו את מצעד המשוגעים שרצים לי בראש.

הגמדים השחורים רצים בין העצים, מכופפים ויחפים, הענפים
מלטפים, הדשא דוקר ולח.
הרוח נושבת ביניהם, והם משחקים משחק שאין לו חוקים. מראה רואה
את עצמה ונבהלת.
עין טובעת בתוך עצמה ומספרת לי עליי. חמור לובש כובע והולך
לעבודה במקומי, ואף אחד לא מרגיש. הוא מתקשר אלי כל שעה עגולה
ומספר לי שהכל כרגיל ושאפשר גם בלעדיי ולי זה עושה טוב.
גיבן מושך לי באוזן כדי שאשמע אותו יותר טוב וחירש מושך לו
בכנפי המעיל כדי שיעמוד ישר.
פיל יושב לי בסלון ובורח ממילים. מילים הן כמו עכברים בשבילו.
בשבילי כמו נמלים. הן עולות שורה שורה טור אחר טור, מאביסות
אותי עד שבא לי להקיא. והוא? בורח כמו שפן. מה יש? הקפה כזה
מגעיל?
שילך.

קניתי נוצה ודיו כדי לצייר קולות, למלא דפים. מהנוצה התקנתי
קישוט לכובע שלך והדיו ליכלך לי את האצבעות והחולצה. כתבתי
בחרא של אנשים מתים ובשערות וקש וזיעה ודם. אלו לא מילים, זה
רצון.
זה לא רעיון, זו מוגלה. מה יש? אין לך מוגלה? קשקשים? שנולדת
פסל שנהב מוזהב, ריח לבנדר ושוש מרחף עדינות בסביבתך. אני, רק
בשר ודם ועצם. ומים. ודמעות וזרע וכל מה שלך, אף פעם לא יהיה.
אני אפוצץ את סד השנהב שלך, ואז כולנו נראה מה יש אצלך בפנים.
כמו כולם. ואולי אז תהיה לנו אמת אחת להעריך.

"גם ברגע אחד במיליון
הקסם יכול למות או לחיות
במילה אחת
ששווה מיליון שתיקות
רציתי ללכת
עמדתי לעזוב
ידעתי שאפשר אחרת
אבל כבר לא נשאר לי כח לנסות

אז הנה אמת קטנה
תמיד כל מה שהייתי צריך זה רשות
סוג של אישור" - איסא סאן תמיד שנא אותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלו - יש למישהו
את הטלפון של
עדי ברקן?!


אנורקטית 1.78
שמחפשת להתפרסם


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/04 17:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא נתב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה