[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון תמם
/
ארבע בבוקר

זה ארבע בבוקר, סוף ינואר, ת"א
אני עומד מחוץ לדירה שלך
מחכה שתחזרי מהעבודה או מאהבה חדשה
אנשים נכנסים ויוצאים
מביטים בי כמו בפסל, מנסים לחפש משמעויות וממשיכים
אני מנסה להיזכר במה שהמצאתי כשהייתי איתך
פעם אחרונה, כשנפגשנו
היית הרבה יותר מבוגרת ממני, אז נפרדנו בלי מילים
נסעתי לשדה, סיגריה אחרונה לפני הטיסה
כשחזרתי, הדירה היתה חצי ריקה
ועכשיו אני עומד מתחת לדירה שלך
האור מכובה, את בוודאי חיה את הלילה במקום אחר
מנסה להמציא לך זמן אחר
מנסה להמציא לי תשובות
אל תשאלי על שאיפות ורצונות
לא אדבר על כעסים ומרירות
מדליק סיגריה, להעביר כמה רגעים
ונשבה בתוך הקור
זה ארבע בבוקר, סוף ינואר, ת"א
מונית עוצרת לידי וממשיכה
מעבר לכביש, צעיר קונה שתיה והחברה שלו תלויה על כתפו
הכול כמו רועש, אבל נע בשתיקה
אני עזבתי וחזרתי, אלפי פעמים מאז שאת עזבת
את המשכת באותה דרך
מכירה כל פניה וכל שלט
אין לי עוד צורך להתחרות איתך
אני יודע שמישהו אחר מחיה אותך טוב ממני
זה ארבע בבוקר, את בוודאי מאושרת
אם את לא חוזרת בבכי אל דירתך
לא יודע לענות על כל השאלות
לא יודע להמציא תשובות
גם את הכעס, אני לא מצליח לפתות
מתיישב מול דירתך ושוקע בהרהורים
שיכלו להיות בקלות חלומות
השקרים שהמצאתי שהייתי איתך
נשכחו ממני
גם מה שרציתי לתת לך
עם הזמן ויתרתי, על הצורך הזה
מתוך הנפש, מרגיש את הכאב
חודר אל תוכי,
ואת אמרת לי, כשהיינו עוד רבים
שאני לעולם לא אדע להיות שמח
אז אני משקר לעצמי בכוח
אחר כך הפסקנו לריב, והתחלנו לשתוק
עד שכל מה שהיינו אומרים זה לזו היתה שתיקה
קמת ועזבת, שלא היה לנו יותר על מה לוותר
ועכשיו ארבע בבוקר, סוף ינואר, קר בת"א
היא בוערת מבפנים, אבל אני קופא מול דירתך
ואני חושב על שתיקות וכאבים, ואיך הם מתחברים להם ביחד
שאין כוח יותר להילחם
ואת לא חוזרת לדירה שלך
הוא בוודאי אוהב יותר ממה שיכולתי לספר לך
אהבה שאין בה כל הזמן את הפחד
מתי יגיע הסוף
חובות ישנים נמחקים מהר
תמיד היתה לי הרגשה שאם אני מסוגל לחשוב על זה
אז אין לי צורך לספר
והיית יפה אז, שכל הזמן פחדתי לאבד אותך
אז איבדתי אותך כדי לא לפחד
לא היה לך צורך להתפשט, בשביל שמישהו יחייך
ובארבע בבוקר, אני חושב
שהייתי צריך לומר לך את זה קודם
אולי היית מבינה, כמה אני מפחד
הכל עולה עכשיו
ובאמצע היום, זה נעלם
את לא תחזרי, אני אומר לעצמי
אחרי שאחרון השכנים נכנס לבניין
וסוגר לי את הדלת בפנים
עכשיו חשוך בכל הדירות
גם בדירה שלך
אני יודע שהמצאתי כבר הכול
ואין לי משהו חדש לשקר
אולי הייתי צריך לספר את זה קודם
במקום לעמוד כאן
בארבע בבוקר, סוף ינואר, ת"א







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רב
תחבולות.

שמואל
איציקוביץ'
מצהיר אבל לא
מוכיח.

הערה של שמואל
איציקוביץ' לזה
שמשאיר הערות
ציניות אחרי
ההודעות שלו: מה
לא מוכיח?!?
אימא שלך לא
מוכיחה!!! בוא
מכות!!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/11/04 21:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה