כבר יבשו דמעותיי
על פיסות הנייר,
בתוך ספר חיי
שאינו מאוייר.
הוא חדש, לפחות
כך אומרים מסביב,
אך ראה לא רק
חורף אחד ואביב.
עוד דפים לבנים
יש הרבה לפניי,
אך פתאום משתקפות
הבעות על פניי:
כעס, כאב, אכזבה,
פחד עצב ועוד.
כל עמוד לעולם
בתוכו מסתיר סוד.
מי כתב בספרי
כאן חיוך, כאן דמעות?
מי אמר שמחר
אקבל אבדות?
יש דיו בידי,
עט נוצה ונייר,
מעכשיו כל ספרי
יהיה מאוייר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.