[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבטתי בעיניה הריקות והמאשימות שהסתכלו דרכי, לא בי, לא עליי,
אלא הסתכלו ובהו ישר דרכי אני לא ממש עיכלתי את מה שקרה עכשיו
אבל ככה זה היה: אני ישבתי מולה הסתכלתי בעיניה הריקות
המאשימות והבנתי, הם לא האשימו אותי עיניה היו מלאות באשמה
עצמית כעס עצמי עצום ואני ישבתי שם חסר אונים חסר כל מושג
ושאלתי אותה "מה קרה ממי תגידי לי יש לך משהו לספר לי אולי"
והיא ישבה ובהתה בי ולא ענתה..... כאילו שהשקט הסורר לא היה
מספיק כדי לשבור ולחדור לנשמה המתייסרת שלי ואני ישבתי  מסתכל
מחכה לתגובה ואז ראיתי.
היא הרכינה ראש והזילה דמעה והבנתי מה שהיא עשתה באותו רגע חרב
עליי עולמי כל האדם היפה, המתחשב, העדין שהכרתי הפך פניו ומה
שישב מולי הייתה  דבר מכוער שרק פגע בי ולא נתן מנוח ואני חושב
וחושב עד שהראש כואב ואני מלא כאב תסכול ללא מנוח מלא שנאה
כלפי  עצמי כלפי העולם ואין לי את מי להאשים חוץ....  

מעצמי

וממנה  

ומכולם







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ספר מחזור זה
כמו פליי-בוי,
מסתכלים רק
בתמונות.

קריפטון הבין את
משמעות סיום
בי"ס התיכון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/8/01 13:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי זילברשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה