רק אהבתי לצלילי הפסנתר של מוצרט
נותנים את אצבעותיי, לחרוט תווי פנייך באופל
מגע הפטישים הרך,
ליטוף הקלידים
ועגמומיות לילותיי האפלים,
הם המביאים אותך אלי.

ידי שכוסו בדיוק של זמן, מציירים בחום את פנייך
את תווי גופך - קווים, קווים קימורים אינסופיים בעיפרון רך של
לילה...
וחדרי הריק -
ונשמתי הטמאה והריקה
מלאה רק בצלילי עינייך וזיכרוני העומם למראיך

מי יביא אותך אלי...
לילותיי האפלים?
ליטוף קלידים ומגע פטיש רך?
מי יחרוט את פנייך באפילה - שלא אשכחם
צלילי הפסנתר בלבד נותרו לי