כל יום קלארק קם ב5 בבוקר עם עיניים אדומות.
אישתו, נוחרת ללא הפסקה מהרגע שהיא עוצמת את העיניים.
כל יום קלארק נוסע באוטובוס הכי דחוס, הראשון שיוצא לאיזור
העבודה שלו.
אישתו, בינתיים ממשיכה לנחור, לא מסכימה ללכת עד לתחנת אוטובוס
בעצמה. יש לה מכונית שבעלה יצטרך לשלם עלייה במשך 20 השנים
הבאות.
כל יום הבוס שלו קורא לו למשרד ומאיים שאם היום הוא לא יפיק
יותר תועלת בלפחות 15 אחוז מיששכר השמנמן, הוא יפטר את שניהם.
יששכר, הבן אדם הכי עצבני בישראל, ידקור את קלארק בלי לחשוב
אפילו, אם הוא יגלה שפוטר בגללו.
כל יום קלארק מוותר על ארוחת הצהרים, הרי אין לו זמן לאכול,
הוא צריך להפיק את התועלת המירבית שלו היום, ושימי אוכל
במקומו.
שימי, שכבר רגיל מזמן לנצל את כל העולם, ביטל את התשלום החודשי
שלו לחדר אוכל בעבודה, הרי הוא אמר לבוס שיאיים כל יום על
קלארק בפיטוריו, כך שהוא יקבל את הארוחות שלו.
כל יום קלארק נשאר אחרי שעות העבודה, אפילו אחרי שיצחק השרת
הולך הבייתה, הרי הוא אף פעם לא מספיק את התפוקה היומית שהבוס
דורש ממנו.
יצחק, השרת, הוא אבא של הבוס. הוא בעצם יצא לפנסיה לפני 20
שנה, אבל הבוס מתקמצן על תשלום לבית אבות, וככה יצחק מוצא
תעסוקה בשעות היום.
כל יום קלארק חוזר הביתה באוטובוס האחרון מאיזור העבודה.
האוטובוס ריק, חוץ מכמה זקנות שלא ברור למה הן מסתובבות בשעות
כאלה.
הזקנות, מדברות בקולי קולות. לקלארק, שלא אכל כלום כל היום
מתפוצץ הראש גם ככה ועוד הקול של הזקנות הורג אותו לגמרי.
כל יום קלארק הולך נכנס למיטה בשעה 11 ואז באה אישתו ומזכירה
לו שהוא לא החליף את המנורה בסלון והיא לא אוהבת להיות שם
כשאין הרבה אור.
בסוף הוא נרדם בשעה 12.

יום אחד קלארק התעורר ב4 וחצי.
אישתו נחרה כרגיל, הכל היה נראה כמו התחלה של עוד יום רגיל.
אבל זה היה 4 וחצי.
קלארק פחד לעצום שוב את העיניים כי אז בטח היה מתעורר אחרי 5,
אז הוא התחיל לדמיין את משך היום השיגרתי שלו.
את אישתו, את האוטובוס בהלוך, את הבוס, את יששכר, את שימי, את
יצחק, את הזקנות באוטובוס בחזרה.
פתאום הוא הבין, שכל הזמן החיים שלו תלויים באנשים אחרים
ומתנגנים לפי החליל שלהם.
"לעזאזל! קוראים לי על שם סופרמן וכל החיים שלי הם קרחון אחד
גדול"
קלארק חזר לישון, כמובן, הוא קם ב12 בצהריים וגילה שהוא כולו
רטוב לאחר שאישתו שפכה עליו חצי מקלחת בניסיונות נואשים להעיר
אותו.
קלארק לקח את האוטו של אישתו ונסע לעבודה.
ישר בכניסה ניתקל בבבוס שקרא לו מידית למשרד, קלארק מצידו
התעלם והלך לחדר האוכל לארוחת הצהרים.
שימי לא קיבל היום את הארוחה שלו והתעצבן.
הבוס התעצבן שקלארק לא בא אליו ישר אז הוא בא בעצמו לחדר האוכל
ואמר לקלארק לפני כולם שהוא מפוטר.
או הו איך שיששכר התעצבן.
אפילו יצחק התעצבן, מה איכפת לו, גם ככה אין לו מה לעשות
כרגע.
כולם בוהים בעיניים אדומות מעצבים קלארק, והוא מצידו ממשיך
לאכול בשקט את הספגטי עד שהוא מסיים.
קלארק פשוט קם והלך, נכנס לאוטו, נסע הבייתה, נכנס למיטה, בשעה
שלוש בצהריים, אישתו המופתעת שאלה את פשר העניין, אך לא קיבלה
תשובה.

קלארק התגרש מאישתו אחרי שבוע, ומצא חברה חדשה אחרי חודש.
קלארק מצא עבודה חדשה אחרי חודש וחצי, שם הוא בעצמו הבוס.
קלארק היה בהלוויה של יששכר, שקיבל התקף לב, מעודף זעם.
קאלרק העסיק את יצחק, שנמאס לו לעבוד בשביל הבן שלו.
קלארק מתעורר כל יום בתשע, אחרי שאישתו החדשה מנשקת אותו
ברכות.
קלארק חוזר מהעבודה ולוקח בדרך את הילד הקטן מהפעוטון בשעה 3.

קלארק כבר לא חיי לפי אף אחד,
קלארק חיי את החיים שלו.

קלארק הוא סופרמן.