עמוס...
איך זה שאני לא מפסיקה לכעוס?
עמוס...
עדי...
לא הייתי כך עצובה מעודי,
עדי...
קשה לי לבטא אותך במילים,
במקומם רק מלמולים,
קטנים, קטנים, כמו נמלים.
ואתה אהוב שלי אינך פה,
וזה מה שכל כך קשה להגיד,
כבד לי כל מילה ומילה להפריד.
יותר קל לי לבכות...
הרי כבר אין לי למה לחכות...
עמוס...
עוד מותר לי לכעוס, עמוס?
ויש לי בכלל את מי להאשים?
כי בינתיים כולם אשמים.
עמוס... עמוס...
בבקשה ממך, תרשה לי לכעוס. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.