בלילה קריר של גשם ראשון,
על הגשר הישן-חדש,
מסתכלת מחלון עטוף אדים.
מסתכלות עליי, עיני מלאכים.
עיניים של שני מלאכים במקום שמחבר את השמיים והאדמה.
ואני שקועה במחשבות על המלאך השלישי.
מחכה לראותך... אהובי?
לא, זה לא הגיוני.
אבל אין לזה הסבר אחר.
עוד כמה שעות ואני אראה אותך,
עוד קצת ואצפה במחזה מדהים...
בך.
אני כבר מבולבלת, צריכה עזרה.
מאז שראיתי אותך לפני חודשיים,
המחשבות שלי השתבשו, בלבלת אותי.
ת'אמת, אני לא רוצה שזה יקרה,
עוד אהבה לא אפשרית באדם הלא נכון.
אבל זה כיף! עוד מלאך ועוד מלאך לאוסף...
בינתיים אני לא יודעת מה אני אעשה.
אבל מה שאני בטוח יודעת,
זה שעוד כמה שעות אני אהיה בדרך אליך,
בדרך למלאך עם ידי הזהב.
לשי שלי... בעלי, אוהבת אותך?
12.9.2004 |
