זיכרונות מעורפלים בתוך שקית ישנה
על גבי נסחבים בדרך עכשיו לעת חדשה.
סוחבת אני , כובד על גבי, סוחבת טעויות של אהבה
וסוחבת אני, בכאב על גבי  סוחבת התנהגות של ילדה קטנה,
סוחבת אני תמימות.
וסוחבת גם חיוך.
סוחבת נר ומסיבה
סוחבת פרידה ועוד פרידה
סוחבת נהר שלם העשוי כולו מדמעה ועוד דמעה.

ואני עוברת בכביש, במעבר חציה
כמו בחיי עוברת כל פעם מעצב לשמחה,
ממצב אחר ואז שוב חוצה
למרחב פוגשת גם אותך.

ואני פוגשת בדרך
אנשים עם חיוכים
ואני פוגשת בדרך
אנשים אומללים, עצובים עם לב שבור
ואני פוגשת בדרך גם התנסויות ופיתויים
ומהצד אני פוגשת, רואה-לא רואה- בשקוף את אלוקים
המאותת לי כאן ומאותת לי שם, רץ איתי עם הזמן,
כמו נוהגת במכונית בדרכים...והוא לא עוזב, הוא כל הזמן כאן.

וזקן אחד לוחץ לי יד מאחל לי שנה טובה
ואחר מסכן היה צמא נתתי לו מעט שתייה
וילד אחד שהיה עצוב אז כתבתי  לו שיר
ומנגינה בתוך ליבי תמיד תישאר איתי, אפילו ביום סגריר.
וסיגריה פה וסיגריה שם, אולי תשתי מעט ילדה?, אך חברים שלי,
אתם לא יודעים עדיין? אני בשלי- לא ניתנת ללחץ חברתי, אני
בתוכי חזקה.

ואני בשלי עם מנוות הדרך השומר עלי מרחוק
ואני בשלי חיה את חיי מרגישה הרבה עמוק
ואני בשלי עם נייר ועט, מחשבות וזיכרונות
זיכרונות מעורפלים שעל המדף היו מונחים,
זיכרונות מעורפלים , מתוקים- ומרים בתוך שקית ישנה
בדרך ביחד איתי כעט, אולי בדרך קצת שונה,
אך עדיין בדרך, עכשיו בדרך לעת חדשה...