נערה רומנטית - ככה אמא שלי חושבת. אני מהבנות שפינטזו שהפעם
הראשונה שלהן תהיה כמו בלגונה הכחולה או לפחות בסוויטה מלכותית
במלון חמישה כוכבים, כשכל החדר מלא בנרות ופרחים, והבחור הוא
כמובן האביר על הסוס הלבן, אותו גבר חלומותיך, הגבר שאבא תמיד
סיפר לך עליו - הבחור הנכון. אני מהבנות שרוצות שהחבר יבוא
הביתה להכיר את ההורים ויביא לך פרחים בדייט הראשון.
אבל במציאות הדברים קצת שונים. אפילו הפוכים.
אחותי הגדולה עזבה את הלימודים באוניברסיטה. היא החליטה שהיא
מצטרפת למשמר האזרחי להפעיל את בסיס המתנדבים באיזור שלנו. אבל
מטבע הדברים היא אדם מאוד לחוץ ולכן היא ביקשה ממני שאבוא
איתה, על מנת להכיר את מפעיל הבסיס הנוכחי שאותו היא תחליף -
פיני.
זיהיתי אותו. זה היה השוטר שבא לעשות לנו בתיכון הרצאה אחרי
מקרה האונס שהיה ברמת השרון. אבל רק עכשיו בפעם השנייה שראיתי
אותו פשוט נדלקתי עליו. חייכתי אליו ועשיתי לו עיניים ומסתבר
שהוא שם לב. בחופשת הפסח באנו אני ותמי לעזור לו בבסיס של
המשמר. כשעזבנו, הוא לחץ לי את היד והרגשתי שהוא לא רוצה
להרפות מן האחיזה. גם אני לא רציתי. אבל פיני גדול ממני ב11
שנה! אני לא יכולה להתאהב בו פתאום. ואז התחילו המחשבות עליו,
על הפגישות איתו, על נשיקה ראשונה איתו...
כעבור כמה שבועות באתי אליו פעם ראשונה לבד הפעם בלי אחותי.
התחלנו לדבר: "היה לך פעם חבר? "לא , אבל יצאתי עם משהו"
"והתנשקת פעם עם משהו?" הייתי נבוכה והסמקתי לא ידעתי מאיפה
הוא מביא את השאלות האלה. הצעתי לעשות לו מסאז' וכמובן שהוא
רצה. כשסיימתי הוא הציע לי גם. הסכמתי למרות שהססתי. הוא התחיל
לעסות לי את הכתפיים. ישבתי מעט מכווצת אבל מאושרת. הוא נישק
בעדינות את העורף שלי, ואז שאלתי: "אתה דלוק עליי?" הוא ענה
בחיוב. "אבל אסור לנו להיות יחד". הוא ליטף אותי ונסוג אחורה
כאילו קיבל כוויה. "את כמו אפרוח: כל כך רכה, כל כך תמימה...
את כמו נר של חנוכה, מותר להסתכל ואסור לגעת". לא הבנתי בדיוק
על מה הוא מדבר. אני רוצה אותו והוא אותי אז למה לא נוכל להיות
יחד? למה הוא רוצה להכאיב לי בכוונה? הייתי ילדה שלא הבינה
שהקשר ביננו לא יתקבל ע"י אף אחד. אפילו אחותי אמרה שההפרש
גדול מדי. חזרנו אליי הביתה ואז הוא נישק אותי. הנשיקה הראשונה
שלי. ומאותו רגע רציתי אותו יותר.
כשדיברנו הוא הסביר לי כל פעם מחדש למה אנחנו לא יכולים להיות
יחד , למה קשר זה חייב להסתיים. הקשבתי לו ,אך לא הפנמתי את
דבריו. גם הוא בעצמו לא הפנים. ייתכן שבחר להתעלם מהם. וכך
נמשך הרומן.
באותו קיץ הלכתי עם אחותי לבסיס המרכזי לשם פיני עבר. באתי
בכוונה עם גופייה ורודה, בלי חזיה ועם מכנסיים לבנים שקופים.
והייתי יפה, יפה מאוד באותו יום.
אחותי וחבר שלה יצאו לסיור ונשארתי עם פיני לכמה דקות. סרקנו
את האיזור והתנשקנו. אחותי קראה לי לפתע מבחוץ ושאלה אם אני
מעדיפה להשאר ומיד הסכמתי. ואז התחלנו להתמזמז במשרד. כל פעם
fשהגיעו אנשים שיחקנו אותה מדברים. פיני לא יכל לעמוד בפני.
נערה בת 16 וחצי מחזרת אחריו בשיא ההתלהבות.
המפגשים ביננו התנהלו באותו אופן לאורך הקיץ. בסתיו החלטתי
לשים קץ למערכת היחסים הזאת, אשר הנחתי כי לא תוביל לשום מקום.
צילצלתי אליו אמרתי שאני מנתקת את הקשר. הוא אמר שהוא מבין, אך
בסתר ליבי, הצטערתי שהוא מוותר עליי בכזאת קלות. לקראת תקופת
הבגרויות חודש הקשר.
שוב התחלנו להיפגש במשרד שלו, באוטו שלו, בדירה שלו. הוא לימד
אותי דברים שאף פעם לא עשיתי. בפעם הראשונה ראיתי גבר ערום
לגמרי. הוא נישק אותי וליטף ונגע בכל הגוף.ידעתי מה הולך
לקרות. בתחילת ספטמבר קבענו להיפגש. לא רציתי, חלילה, שהורי
ידעו שאני נפגשת איתו. הוא אסף אותי מהספרייה ונסענו לחוף הים.
ישבנו באוטו וכרגיל התחלנו להתנשק ולהתמזמז. ואז הוא שאל: "אני
יכול, את מרשה לי? ואני שלא בדיוק הבנתי למה הוא מתכוון אמרתי
שכן והרגשתי אותו חודר אליי לאט לאט. שם באוטו שלו בחוף הים,
איבדתי את בתוליי. לא בסוויטה בבית מלון ואפילו לא על סדין
ישן. הוא הדליק את האור לבדוק אם ירד לי דם. לא ירד. הוא
התבדח: "אולי את לא בתולה בכלל?" לאחר החדירה הראשונה והכואבת
לגופי ולעמקי נשמתי, הוא נזכר לצאת החוצה ולהביא קונדום.עברנו
למושב האחורי והמשכנו לעשות סקס. לאחר כמה דקות, הוא ציין
בפניי, שהוא לא מרגיש כלום והעדיף שארד לו, וכך היה. לאחר שהוא
גמר, התלבשנו ויצאנו לכיוון הבית שלי. שאלתי אותו איך היה הוא
אמר שרגיל אבל במין אוראלי אני מעולה.
נעלבתי. חזרתי הביתה. כל היום והלילה שאחרי בכיתי. פיני לא
התקשר. שלחתי לו הודעה שהוא חזיר ושאני שונאת אותו. הוא התקשר
אבל לא עניתי לו. כעסתי עליו כל כך. הייתי בת 17 ועשרה חודשים.

הפעם האחרונה שנפגשנו היתה כעבור שבועיים. בכיתי כי ידעתי שאני
אוהבת אותו ולא נוכל להיות ביחד, כי אני צעירה מדי בשבילו או
שהוא מבוגר מדי בשבילי.
בפעם הראשונה פיני אמר לי שהוא אוהב אותי ולא נפגשנו יותר.
הסתיים הרומן אבל נשארנו ידידים. יותר מאוחר, כשפיני רצה שיהיה
ביננו קשר גלוי כבר לא רציתי. שנאתי את המגע שלו והמבט החודר,
אותו מבט שכל כך כמהתי לו בעבר.