ריחות העופרת באוויר -
  לא משנות את קו המחשבה שלי.
גלי קול של זעקות אנושיות -
   לא מעוותות את סדרו של העולם.
אוטובוס אחד מפוייח -
  לא עוצר אנשים מלעלות על אחרים.

שינויי מזג האוויר,
שינויים בלוח השידורים,
שינוי בכמות האנשים שתלך מחר לעבודה,
או בכלל תקום מחר בבוקר,
כי מחר בבוקר כבר -
אמא תכין עוד ארוחת בוקר לילדים,
אבא יצליח לעבור עוד יום בעבודה,
סבא ימשיך להתגעגע לימי ייבוש הביצות,
והילדה בגן תסתכל על העיתון ותשאל
מי האנשים בכותרת העיתון שמוסגרו באדום ושחור.
ועולם כמנהגו נוהג.