|
אני בכל זאת מאמין שיש בי כשרון
כל היום מנסה להתקרב לפיתרון
צועק בקול גדול מותח ת'גרון
לוקח עט כותב פתאום יוצא איזה שירון
שנים הייתי צמח אדם בלי עיקרון
אבל עכשיו אני פורח לא מרגיש כבר כמו טירון
כשכולם היו קטר אני הייתי רק קרון
הולך נסחב נגרר בלי שום יתרון
והיום אני מחכים ממלא ת'זיכרון
כבר אין לי צורך למלא בגדים סתם בארון
לא תכירו אותי יושב בצד עם עיפרון
כך לבד באמצע לילה וכותב משיכרון |
|
|
זוג זקנים בבית
אבות:
זקן: תגידי
מתילדה, את לא
מריחה ריח של
נבלה?
זקנה: לא.
זה שאף פעם לא
זוכר את הסופים
שלך הבדיחות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.