זכוכיות מתעופפות באויר, צפצוף מחריש באוזניים, התמונה לאט לאט
מתחדדת.
נקישות של אבנים, חריקות מתכת, התרסקות החרסינות...
מסמר ננעץ בירך, שורף את השריר מפלח דרכו דרך העצמות, יד חולפת
מעל הראש, מתז דם מכה בפנים.
דממה, שלושים שניות של נצח. צווחה לאט לאט נהפכת לחירחור, כאב
מתחיל לחלחל...
לחישה של שם, עם סימן שאלה אחריו. יצור ללא רגליים וחצי פנים
זוחל על הריצפה, על זכוכיות שמשתפשפות בין גופו לבין האספלט
החרוך.
התפקחות, מסמר נשלף, נהמת כאב. סירנות נשמעות באופק, מתחיל
להלך, נתקל בעצם לח, מאבד שיווי משקל ונופל. הבהוב אדום ממלא
את הלילה, נעמד, מסתכל על האמבולנס, אנשים רצים, לבנים
וכתומים. צעקות, בכי, דמעה...
שלושים יום ברגע, בית ריק, בית קברות מלא... ארוחת בוקר, ארוחת
צהריים, ארוחת ערב, מסיבה, פיצוץ... מאית שנייה של נצח, וכבר
אין בעולם ילדים... וכבר אין בעולם ילדות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.