אתה רץ בדרך הארוכה
בדרך חיכו לך כבר כמה מכשולים
יודע שהכינו עבורך עוד
יודע שצריך ללכת ולהמשיך לעמוד.

בינתיים לא נפלת באף מכשול
אולי באחד אבל קטן
אולי בשתיים אך נפלת על הרגליים.
אתה עוד לא רואה את העתיד מפה.

 שואף את האוויר באיטיות
יש לך זמן
לוקח את החיים בקלות
ככה צריך לנהוג כאן.

אתה הולך ולא יודע לאן
ממשיך עם הזמן
שוקע מעט
ושוב קם והולך

אתה יודע שיש סוף
ולא רוצה לחכות לו
רוצה להמשיך ללכת עד הקצה
עד סוף העולם.

 שואף את האוויר באיטיות
יש לך זמן
לוקח את החיים בקלות
ככה צריך לנהוג כאן.

הולך צעד אחר צעד
בחשש ובהיסוס
הולך בזהירות
לא להיתפס על מהירות

חושב על כל פרט
על כל דבר קט
חושב על החיים
איך פתאום לך הם נעלמים.

 שואף את האוויר באיטיות
יש לך זמן
לוקח את החיים בקלות
ככה צריך לנהוג כאן.

מחשבה אחר מחשבה
ובסוף ההארה
אתה עומד במערה
מקשיב למנגינה

לבך הומה
אתה כבר לא רץ
אתה תוהה
אתה כבר לא צץ.

 שואף את האוויר באיטיות
יש לך זמן
לוקח את החיים בקלות
ככה צריך לנהוג כאן.

ושוב המנגינה החוזרת
ושוב התהיות
ושוב אתה בחושך -
לבד עם הפיות.

עכשיו הכל נגמר.
העולם נהיה כ"כ קר
בדבר הכי קטן - נפלת
בדבר הכי קטן  - נכשלת.