[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונה טל
/
יומנו של רוצח

כבר כמה רחובות שהוא מתבונן בה צועדת, כלל לא מודעת לעובדה,
שהוא מתגנב מאחוריה שקט ורגוע. בוחן כל תנועה מתנועותיה.
זה נמשך כבר הרבה זמן, היא כנראה מבחינה שמשהו אינו כשורה
ומחישה את צעדיה.
הוא נדרך כולו, חש שזה עכשיו או לעולם לא, מזנק במלוא עוצמתו
ולופת את גרונה בחיבוק עז של מוות. ראשה צונח באיטיות, כמעט
חיננית, על רצפת האספלט המזוהמת בעודה מפרפרת בייסורי גסיסתה.
כשליבה מאט ואז עוצר הוא חש סיפוק של ניצחון.

הוא מחייך לעצמו חיוך מטורף של עונג ומנקה את שפמו. נוצה קטנה
עוד דבוקה לו שם - מהיונה הקודמת שאכל לארוחת בוקר.
הוא מצטנף ככדור, כורך את זנבו סביב עצמו ובגירגור של סיפוק
ושובע הולך לישון- עד הארוחה הבאה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הו, ישו, מה
עשיתי???

יוחנן המטביל
לישו לאחר ששבר
לו את האגרטל
האהוב


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/04 23:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונה טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה